עברה קצת יותר משנה

עברה קצת יותר משנה.
שנה בה החלטתי שאני לא מוותרת על העסק שלי.
שאני מאמינה ב200% בשליחות וביכולת שלי והשנה הזאת אני עושה הכל בשביל שבעוד שנה אני אהיה במקום אחר.
זה לא קל לקיים עסק בישראל, להתפרנס ולפרנס.
אבל שנה אחורה הייתי במקום של להיות או לחדול. מכל בחינה אפשרית אבל בעיקר מבחינה נפשית.
אז מצאתי לי מנטורית, חברות חדשות, התחלתי לצאת וללמוד ובעיקר התחלתי לעוף, בלי לפחד ליפול, בלי לפחד מה יחשבו עלי.
עשיתי מה שטוב ונכון לי וללקוחות שלי.
אני כותבת את הדברים האלה היום במרחק של שנה כדי להזכיר לעצמי (ועל הדרך אולי גם לתת השראה..) שכשאני רוצה משהו, ושאני פועלת נכון, כשאני מכניסה אנשים טובים לחיי, מקשיבה לאינטואיציות שלי ולא מוותרת הכל עובד כמו שצריך.
לקום כל בוקר מלאה באהבה לעשייה שלי, לאהוב אתכן, לאהוב אותי.
לא מובן מאליו. אפילו נדיר.
והפסח הזה היה מדהים ומטורף!
באתן אלי מכ-ל קצוות הארץ - מהצפון, ירושלים, הדרום, ים המלח.
באתן בכל מידה, גובה וגוון עור אפשרי.
והייתי אתכן וצחקנו ביחד.
ולא ידעתן כמה אני מתרגשת, כמה כל חיוך, וכל מדידה, כל חיבוק וכל רכישה- מחזקים אותי.
אתן מזכירות לי כל יום למה מה שאני עושה זה חשוב.
איך מהצד זה יכול להיראות שטחי - זה רק בגדים...
אבל אתן ואני יודעות בדיוק מה זה.
אנחנו מכירות ביחד את הרגע הזה שאת יוצאת מתא המדידה, מסתכלת על עצמך בראי ומחייכת.
זה, זה הרגע שבשבילו אני עושה את מה שאני עושה.

ואם עזרתי למישהי אחת לאהוב את עצמה טיפה יותר - איך אומרים בפסח? דיינו.

אני מקווה שהפוסט הזה יזכיר לך את כל מה שחשבת שאת לא יכולה אבל הצלחת, את כל מה שהיה אבוד והצלת, את כל מה שאת ומי שאת.
כי כל זה - זאת את.

Tali Saraf Hazan
Tali Saraf Hazan

מחבר



השאירי תגובה

התגובות יפורסמו לאחר אישור